לפטריות מרפא יש השפעות מתועדות על מחלות שונות, בהן זיהומים והפרעות דלקתיות. הוכח כי פטריות המרפא מאיטקי, רעמת האריה ואגריקוס בלזיי מייצרות פעילות אנטי־מיקרוביאלית נגד גורמים ויראליים, חיידקים גראם־חיוביים וגראם־שליליים וטפילים. מכיוון שהמנגנון הוא אימונומודולטורי ולא אנטיביוטי, הפטריות צריכות להיות פעילות גם נגד חיידקים העמידים לריבוי תרופות. יתרה מכך, מאחר שלבסידיומיקוטה הללו יש גם תכונות אנטי־דלקתיות, הן עשויות להתאים לטיפול בדלקת ריאות חמורה, שלעתים קרובות מתפתחת בעקבות מחלת הקורונה. תמצית פטריות מבוססת AbM (Andosan™), המכילה גם היא HE ו־GF, הוכחה כמפחיתה בצורה ניכרת נוכחות של חיידקים ומגבירה את ההישרדות של עכברים עם אלח דם שנגרם מחיידק הפנאומוקוק. נוסף על כך היא משפרת את ההשפעה האנטי־אלרגית של פטריית צ’אגה (Inonotus obliquus), כפי שהוכח מדעית, אך השפעתה הטיפולית על אלרגיה ועל מנגנוני ויסות חיסוני ומרכיבים כימיים האחראים ישירות לכך כמעט שאינה ידועה. במחקר זה בחנו את ההשפעה של תמצית אתנול 70% מפטריות צ’אגה (EE) ושל חלקי דיכלורומתאן (DF) והמימיים (AF) שלה באמצעות ניסוי על עכברים שבחן אלרגיה למזון מעוף אלבומין (cOVA), ומצאו כי המרכיבים השונים המשפיעים על תסמיני האלרגיה דעכו במידה רבה. התוצאות גם העידו שאינוטידול – טריטרפנואיד הקיים בעיקר ב-DF – שיחק תפקיד פעיל כמייצב תאי פיטום.
