מחקר משנת 2018 העריך את ההשפעות ההיפוליפידמיות במבחנה וב-in vivo של פטריית המרפא Phellinus pini. היפרליפידמיה הנגרמת על ידי האכלת חולדות עם דיאטה עתירת שומן וכולסטרול בתוספת אבקת גוף פרי הפחיתה משמעותית את הכולסטרול הכולל בפלזמה, כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה וטריגליצרידים. התוסף התזונתי עם אבקת גוף הפרי סיפק השפעות טבעיות של הורדת שומנים וגלוקוז בפלזמה בחולדות ניסוי ללא השפעות שליליות על הפרמטרים הביוכימיים בפלזמה ופעילויות האנזים הקשורות לתפקודי כבד. לכן, ההשפעות ההיפוליפידמיות של Ph. pini עשויות לנבוע מההשפעות המעכבות על ליפאז הלבלב, כולסטרול אסטראז, α-glucosidase ו-α-עמילאז, והפרשה של עודפי שומנים וכולסטרול בצואה.
במחקר אחר בחנו את ההשפעה של הפטרייה הקולינרית-רפואית Pleurotus eryngii var. ferulae DDL01 על נזק חמצוני בכבד ובמוח המושרה בשומן/כולסטרול גבוה. במחקרים חוץ גופיים, תמציות המים של גופי הפרי הראו פעילות ניקוי חזקה של רדיקלים והידרוקסיל . יתרה מכך, התמציות הראו יכולות השפעה מעכבת על חמצון שומנים בכבד וברקמות המוח. מתן PD הפחית באופן משמעותי את הצטברות שומנים בכבד הנגרמת על ידי שומן/כולסטרול גבוה. טיפול בתמציות (עד 500 מיקרוגרם/מ”ל) לא השפיע באופן משמעותי על הכדאיות של תאי HepG2 ו-3T3-L1. הממצאים מצביעים על כך שלפטריה זו יש פוטנציאל כמקור תזונתי אנטי-אטרוגני בפיתוח של סוכנים טיפוליים ומזונות פונקציונליים.
השמנת יתר היא קבוצה של הפרעות מטבוליות הנגרמות על ידי מספר גורמים, כולל תורשה, תזונה, אורח חיים, גורמים חברתיים, סביבה וחומרים זיהומיים, אשר כולם יכולים לעודד ״אחסון״ שומן בגוף. עודף מסת שומן ברקמת השומן מייצר מספר הפרעות מטבוליות, כולל מחלות לב וכלי דם עם פתופיזיולוגיה מבוססת דלקת כרונית. בסקירה מעניינת בתחום המציגה כי המנגנונים הסלולריים של השמנת יתר נחלשים על ידי שילוב של נוגדי חמצון הנמצאים בפטריות מרפא ומאכל. מחקרים רבים הראו שלפטריות רבות יכולות נוגדות חמצון, האחראיות על הגברת מערכות ההגנה נוגדות החמצון בתאים, הגברת הפעולות האנטי דלקתיות ובכך מגנים מפני יתר לחץ דם ודיסליפידמיה הקשורים להשמנה. לבסוף הסקירה מסכמת כי צריכה קבועה של פטריות מרפא תהיה יעילה בטיפול בתסמונת מטבולית, כולל השמנת יתר.
חומצה גנודרית GA היא אחד הטריטרפנואידים הנפוצים ביותר ב- Ganoderma lucidum, והוכח כבעל מגוון רחב של השפעות בריאותיות מועילות. במחקר שנערך בסין ופורסם בשנת 2020 בחנו את ההשפעות המשפרות והמנגנון של GA על שיפור היפרליפידמיה בעכברים שניזונו מתזונה עתירת שומן (HFD). התוצאות הראו שהתערבות GA עיכבה באופן משמעותי את הצמיחה החריגה של משקל הגוף ורקמת השומן הלבנה (eWAT), מנעה את ההיפרטרופיה של אדיפוציטים אפידידימליים, ושיפרה את הפרמטרים הביוכימיים של סרום וכבד הקשורים לחילוף חומרים שומנים בעכברים שניזונו ב-HFD. ניתוח היסטולוגי הראה גם שהצטברות יתר של טיפות שומנים בכבד הנגרמת על ידי הזנת HFD הוקלה מאוד על ידי התערבות GA. בנוסף, התערבות GA גם העלתה את רמת חומצות השומן קצרות השרשרת (SCFAs) במעי וקידמה את הפרשת חומצות המרה (BAs) דרך הצואה. בנוסף, המחקר מצא כי תוסף יומי עם GA גרם לשינויים מבניים משמעותיים באוכלוסיית חיידקי המעי של עכברים שניזונו עם HFD, במיוחד ככזה המווסת את השפע היחסי של כמה פילוטיפים מיקרוביאליים הקשורים לתפקוד. ממצאים אלו מציגים ראיות חדשות התומכות בכך של-GA מ-G. lucidum יש פוטנציאל להקל על הפרעות מטבוליות של שומנים ולשפר את חוסר האיזון של מיקרופלורה במעיים בצורה חיובית.
בשנים האחרונות עולה עניין רב בבבחינת ההשפעה שיכולה להיות לסיבים תזונתיים על בריאות המארח. סיבים שמקורם בפטריות Lentinus edodes עשויים לשמש כמצע מתאים לעיכול וחילוף החומרים של חיידקי המעי. המטבוליטים שחיידקי המעי מפרישים מסייע לווסת את מאזן האנרגיה של המארח, ספיגת המעיים, התיאבון ומטבוליזם השומנים. במחקר שבוצע בחולדות מעבדה, חקרו את הדינמיקה של מיקרוביום המעי של חולדות היפרכולסטרולמיות בתוספת ל-L. edodes. ריכוזי הכולסטרול הכוללים וה-LDL ירדו מעט, בעוד שריכוזי הכולסטרול HDL עלו על ידי תוספת של L. edodes בהשוואה לקבוצת הביקורת. למיקרוביום המעי של קבוצת LE היה עושר מינים גבוה יותר המאופיין בשפע מוגבר של Clostridium ו-Bacteroides spp. ניתוח מבחין ליניארי זיהה תאי חיידקים שהיו שונים סטטיסטית בין קבוצות הטיפול. לסיכום, מניפולציה של מיקרוביוטה במעיים באמצעות מתן L. edodes יכולה לנהל דיסליפידמיה, שמושפעת בדרך כלל באה בהיפרליפידמיה.
היפרליפידמיה מתרחשת לעתים קרובות מאוד בחברה המודרנית יחד עם צריכת קלוריות גבוהה ונחשבת לאחד מגורמי הסיכון הגדולים ביותר לשכיחות של מחלת כלי דם לבבית (CVD). במחקר מרתק משנת 2017 שבוצע בסין, חוקרים בחנו את ההשפעה האנטי-היפרליפידמית של פוליסכרידים סובין אורז (RBP) והמנגנון שלו במודל של דיאטה עתירת שומן של בעלי חיים. התוצאות הראו שטיפול ב-RBP במשך 10 שבועות הפחית את משקל הגוף, משקל הכבד ורקמות השומן של עכברים, בנוסף, הוא הוריד את רמות הכולסטרול הכולל (TC), הטריגליצרידים (TG) והליפופרוטאין-כולסטרול בצפיפות נמוכה (LDL-c) בפלזמה וגם הפחית את גודל טיפות השומן בהשוואה לקבוצת הביקורת.