האדם השתמש בפטריות לשימושים רפואיים מאז שחר ההיסטוריה, ובכל רחבי העולם. מלומדים בתקופות ומתרבויות שונות, מהאימפריה הסינית הקדומה ועד יוון ורומא העתיקות, הצביעו בכתביהם על פטריות מסוגים שונים לצד הסגולות הרפואיות שהן טומנות בחובן. עם זאת, אף על פי שהפטריות היו בשימוש רפואי במשך דורות, רק לאחרונה החל המדע המודרני לגלות את מה שהיה ידוע לאותן תרבויות עתיקות – פטריות יכולות לשמש כתרופות רבות עוצמה.
פטריות רפואיות הן עדיין סוג של אניגמה בקרב הרפואה המודרנית, אבל ההתעלמות מיכולותיהן משתנה בקצב מהיר. העניין הרב שהן מעוררות בשנים האחרונות אינו נובע אך ורק בגלל הרקע התרבותי הרחב שבשימוש בהן, אלא גם בגלל השיטות המודרניות לגידול הפטריות, מיצוין וחקירת ההשפעה של הרכיבים השונים שבהן, ביחד ולחוד. למעשה, יותר מ-150 אנזימים חדשים נמצאו מזני פטריות עד כה, ואין כל ספק כי פטריות מייצרות רכיבים ייחודיים רבים נוספים אשר את השפעתם הרפואית כדאי לחקור. פטריות הן בתי המרקחת של הטבע – עשירות בסוגים שונים של רכיבים פעילים אותם עוד ניתן לגלות.
שנים של מחקר מהרפואה של המזרח
הזמן הרב שלקח למדע המודרני להתעניין בפטריות הוא כנראה הודות לטבע המורכב שלהן – חלק מהפטריות יכולות לשמש למאכל, חלק למרפא, חלקן קטלניות וסוגים מסוימים יגרמו לחוויה רוחנית פסיכודלית. מגוון סוגי ההשפעות מראה על המגוון הכימי שלהן, ומנקודת מבט אבולוציונית והישרדותית, בטוח יותר להימנע ממה שכל כך מורכב, ובה בעת כל כך עוצמתי.
רוב הפטריות הגלויות, בעלות הצורה הקלאסית שאנו רואים מעל האדמה, צומחות מתוך תפטיר (רשת שורשים תת-קרקעיים), מתרבות ונעלמות תוך מספר ימים. התפטיר שמתוכו הן צומחות יכול לחיות במשך עשרות ומאות שנים. למעשה, האורגניזם הגדול ביותר בעולם הוא התפטיר של פטריית הדבש הנמצא במדינת אורגון בארצות הברית. גודלו כ-9,000 דונם, והוא בן יותר מ-2,000 שנים.
כנראה שהסגולות הרפואיות של פטריות מרפא נובעות מיחסי הגומלין של פטריות אלה עם מיקרובים (אורגניזמים זעירים שניתן לראות רק בעזרת מיקרוסקופ). הפטריות לא התפתחו בטבע במטרה להיות תרופה לבני אדם, אלא בשביל לשרוד מפני טורפים, בדומה לתרופות שמקורן בצמחים, רבים מהכימיקלים שפטריות מייצרות על מנת לשגשג בטבע משפיעים גם על בני אדם, וכנראה שלא במקרה. לפני עידן התרופות, לבני אדם אשר הצליחו להתפתח בהרמוניה עם סביבתם היה יתרון אבולוציוני, והם אלה ששרדו.
שימוש בפטריות כתרופה דרש מהאדם ידע יישומי באשר לאילו פטריות רעילות ואילו בטוחות לשימוש, ואת היכולת הפסיכולוגית להגיב לכימיקלים שהן מייצרות. כחלק מהתפתחותנו, גוף האדם הרוויח מהעובדה שלפטריות, מיקרובים, חרקים ואורגניזמים אחרים יש תהליכים שונים ליצור מולקולות מאלה שיש לאדם. גוף האדם פיתח קולטנים (רצפטורים) המסוגלים לזהות תבניות מולקולריות. רצפטורים אלה נקשרים באופן ספציפי לפחמימות, חלבונים, חומצות גרעין וסוכרים שמקורם אינו מהאדם. כאשר רצפטורים מהסוג הזה נקשרים ל- גלוקונים מסוג B שמקורם בפטריות הם מגרים וממריצים את המערכת החיסונית.
מספר התגובות השונות שיש לגוף האדם לפטריות הוא לא פחות ממדהים. הספרות המדעית סוקרת גיוון בסוגים ובעוצמות של ההשפעות שיש לפטריות שנראה גדול בהרבה מהתגובות לצמחים. ממלכת החיות קרובה יותר לממלכת הפטריות מאשר לממלכת הצמחים, וניתן לשער שהקרבה הזו היא זאת שאחראית ליתרונות הרפואיים שבשימוש בפטריות מרפא להם אנו עדים.
בשנים האחרונות, המדע מוצא רפרטואר חדש של מולקולות פעילות בתפטיר של הפטריות (החלק שאינו גלוי בפטריות, מעין רשת תת-קרקעית), אשר מתממשקות ומראות פוטנציאל לשימוש כתרופות מודרניות באופנים שלא היו צפויים. ככל שאנו מבינים יותר ויותר את ערכן הרב של הפטריות, התחלנו לטפח שיטות גידול ומיצוי שלהן בכדי להביא לנצל בצורה יעילה יותר את היכולות הרפואיות שלהן. למשל, שימוש בתמיסות מסיסות (התמיסה שבה ממיסים את המיצוי מהפטריות) שאינן מים חושף בפנינו שורה חדשה של רכיבים פעילים שהיו מחוץ להישג ידו של האדם בעת העתיקה.
כיום, המדע המודרני מכיר בכך שאנחנו בעצמנו מהווים מערכת אקולוגית (אקו-סיסטם), שאנו חיים בתוך מערכת אקולוגית, ושאנו נולדים מתוך מערכת אקולוגית. תפטיר הפטריות הוא אחד מיסודות רשת המזון של הטבע, שמקורה באדמה. הבנת התפקיד של הפטריות במערכות אקולוגיות שונות מגביר את השימושים בהן בתרופות בדרכים המחזקות את שיטות הרפואה הקונבנציונליות. בעת הנוכחית, אנו בעיצומה של מהפכה מדעית בכל הקשור לפטריות מרפא. אבות אבותינו הקדמונים היו יכולים להיות גאים בנו .