ערכים תזונתיים
פטריות שימשו כתרופה במשך אלפי שנים, בין היתר בתרבויות העתיקות של יוון, מצרים, רומא, סין ודרום אמריקה. אף על פי שהשימוש הרפואי בפטריות צבר פופולריות רק לאחרונה בארצות הברית, מחקר חדש מצביע על כך שפטריות אכן עשויות להיות תרופה חזקה למגוון מחלות מצבים בריאותיים.
המונח “פטריות מרפא” מתייחס בדרך כלל לפטריות אקזוטיות יותר או מיוחדות יותר. אבל אפילו לפטריית שמפיניון, המשמשת למאכל באופן תדיר, יש ערך רפואי מסוים. נכון יותר להתייחס לפטריות מרפא ככל פטרייה שהיא בעלת סגולות רפואיות כלשהן.
תזונה ורכיבים ביו-אקטיביים
למרות שלעתים קרובות פטריות מסווגות (בטעות) כירקות לצורך המלצות תזונתיות, למעשה הן אינן חלק ממלכת הצמחים ואינן ירקות, אלא פטריות. הפטריות עשירות יחסית בחלבון – כל מנת 100 גרם של פטריות שמפיניון לבנות מכילה כ-3 גרם חלבון. בנוסף, פטריות מהוות מקור חשוב לפחמימות, המרכיבות כמחצית מהחומר היבש של הפטריות. באופן ספציפי, פטריות מכילות כיטין, סוג של סיבים תזונתיים המצויים בשלדים החיצוניים של חרקים וסרטנים, אך לא בצמחים. כמו כן, פטריות מכילות בטא-גלוקנים ופוליסכרידים (רב-סוכרים) אחרים, שהם תרכובות ביו-אקטיביות הממריצות את מערכת החיסון. באופן מסורתי, בטא-גלוקנים היו המוקד העיקרי של העניין הרפואי בפטריות. מינים מסוימים של פטריות עשירים הרבה יותר בבטא-גלוקנים מאחרים (צדפה ואנוקי מכילים כמויות גבוהות יחסית בעוד שמפיניון לבן ומייטאקי מכילים הרבה פחות). כל סוגי הפטריות הן דלות בקלוריות, ודלות מאוד בשומן, בנתרן ובכולסטרול.
יתרה מכך, פטריות עשירות במספר ויטמינים מרכזיים, כולל ויטמין B, ריבופלבין (B2), וניאצין (B3). פטריות מכילות כמויות נמוכות יחסית של ויטמין B12, אבל נראה שהצורה של B12 שנמצאת בפטריות היא בעלת זמינות ביולוגית גבוהה. שלא כמו מזונות צמחיים, פטריות יכולות להיות מקור טוב לויטמין D במידה והן נחשפו לאור אולטרה סגול. הפטריות הן גם מקור חשוב למינרלים שונים, כולל אשלגן, זרחן וסלניום (סלניום הוא נוגד חמצון מצוין).
לבסוף, פטריות הן מקור חשוב לשתי תרכובות ביו-אקטיביות נוספות – נוגדי החמצון גלוטתיון וארגותיאון. למרות שניתן למצוא גלוטתיון בכמויות משמעותיות גם במזונות אחרים, פטריות הן אחד המקורות התזונתיים המשמעותיים היחידים לארגותיאון. הארגותיונין קיבל תשומת לב משמעותית במחקרים אחרונים כגורם פוטנציאלי לבריאות טובה ולאריכות ימים. כל היונקים, כולל בני האדם, יוצרים קולטנים אשר מקודדים גנטית באופן ספציפי מאוד עבור המולקולה הזו, ודבר זה מרמז על התפקידו החשוב בתפקוד גוף האדם. תאי דם אדומים מפיצים את הארגותיונין ברחבי הגוף, והוא נוטה להצטבר ברקמות שנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לחמצון, היות וחומר זה נוגד חמצון. עובדה זו מצביעה על כך שהגוף רוצה להשתמש בארגותיוניאין כהגנה מפני מתח חמצוני ודלקת. פטריות מסוגי פורצ’יני, צדפה מלך, מאיטאקי, ושיטאקי הם זני הפטריות עם הכמויות הגבוהות ביותר של ארגותיונין. פטריות שמפיניון לבן סטנדרטיות מכילות כמויות נמוכות בהרבה.
