כולנו תלמידים של הטבע, ולטבע יש מאגר ענק של ידע, שבקושי התחלנו לצלול לתוכו.
במיקוספרה, אחד הדברים החשובים ביותר שלמדנו להבין הוא שתפטיר הפטריות (או בשמו הלועזי mycelium – רשת תת קרקעית של “שורשי הפטריה”, החלק של הפטרייה שאינו גלוי ונמצא מתחת לאדמה) הוא למעשה רשת אקולוגית רחבת היקף בעלת השפעות מרחיקות לכת ועוצמתיות על כל מה שנקרה בדרכה.
התפטיר עוזר לרפא ולנווט מערכות אקולוגיות במסלולן האבולוציוני, בהפעילו מכניזם למחזור טבעי, אשר מזין את יתר האורגניזמים הנמצאים באותה מערכת האקולוגית. בהניעו חומרים מזינים דרך פירמידת המזון, רשתות התפטיר משבחות את האדמה ומאפשרות למערכות החי והצומח בסביבתן לשרוד ולשגשג.
תפטיר הפטריות נמצא מתחת לרגלינו, בכל צעד שאנו צועדים על מצע של דשא, בשדה או על רצפת היער. נמצא במחקרים שכ-90% מהצמחים מקיימים מערכת סימביוזת, כזו המועילה לשני הצדדים, עם רשתות תפטיר. ללא פטריות, או יותר נכון ללא התפטיר של הפטריות, אף מערכת אקולוגית לא הייתה שורדת.
לשימושים בפטריות ותפטיר שלהן יש פוטנציאל אדיר בהבראת בני האדם וכדור הארץ. אנחנו מחויבים להמשיך ולחקור במטרה לבנות גשרים בין שימושים חדשניים בפטריות לבני אדם, ולבריאות העולם.
כאמור, אחת התוצאות המשמעותיות ביותר של המחקר מהשנים האחרונות היא בגילוי הערך הרב שתפטיר הפטריות נושא בחובו. תפטיר הפטריות פעיל מבחינת יכולת חילוף החומרים שלו. הוא החלק בפטרייה שחי הכי הרבה שנים ומכיל תרכובות ייחודיות בעלות סגולות רפואיות לבני האדם. שנים של מחקרים וניסויים מוכיחים לנו שתוספים המבוססים על תפטיר פטריות תומכים במערכת החיסונית.
היתרונות שבשימוש בתפטיר פטריות
פטריות ידידותיות היו בשימוש האדם במשך מאות שנים לשם תמיכה בריאותית. החל מביצועים קוגניטיביים ושיפור זיכרון, ועד להעלאת רמות האנרגיה והסיבולת; מטיפול בבעיות שינה ועד תמיכה במערכת הקרדיו-וסקולרית (מערכת הדם), בריאות הכבד והפלורה (החיידקים הטובים מערכת העיכול) – הזנים השונים של פטריות ידידותיות לאדם מציעים לנו שורה ארוכה של שימושים ייחודיים למערכות הגוף. יחד עם זאת, יתרון בריאותי משותף לשימוש בכל הזנים הוא שהשימוש בפטריות תומך במערכת חיסונית ערה, תגובתית ומאוזנת.
במיקוספרה, אנו הולכים בעקבות המדע. שנים רבות של מחקר מראות לנו שהתוספים מבוססי הפטריות אותם אנו מספקים ללקוחותינו מעוררים ומאזנים באופן ייחודי את פעילות המערכת החיסונית.
מה זה תפטיר?
הבנה טובה יותר של תפקיד התפטיר במחזור החיים של הפטרייה עשוי לסייע בהבנת היתרונות שבשימוש בתפטיר. פטריות הן סוג של אורגניזם פטרייתי, עם מחזור חיים בעל שלושה שלבים, בדומה למחזור החיים של צמחים. התפטיר הוא השלב העיקרי במחזור החיים של הפטרייה, והחלק מהאורגניזם שחי הכי הרבה שנים. התפטיר מכיל אינספור של מעין חוטים מורכבים בעובי דופן-תא אחד בלבד. על אף המבנה העדין שלו, התפטיר עמיד למדי. הוא יכול לגדול במשך חודשים, ועד מאות שנים, ואף מסוגל לעבור דרך סביבות אקולוגיות עוינות. ביכולתו להתרחב דרך אזורים המלאים במיליוני מיקרו-אורגניזמים, בעודו מתכנון תגובות כימיות מורכבות לכל האתגרים שהוא נתקל בהם. בסופו של דבר, כאשר הנסיבות נוחות, תפטיר הפטריות מייצר גוף פרי – החלק של הפטריות שמעל פני השטח, אותו ניתן לזהות בקלות. תהליך ייצור גוף הפרי של הפטריות מחייב את התפטיר לשמור על תגובתיות חיסונית ערה כדי למנוע מפתוגנים (אורגניזם כגון חיידק, וירוס או טפיל, אשר פלישתו עלולה לחולל מחלה) לפגוע בהם. גופי הפרי של הפטריות שנוצרים בסופו של דבר, בדומה לפרחים או פירות רבים, מקלים מהר ובקלות. פטריית הצדפה (oyster mushroom) למשל נרקבת תוך מספר ימים בלבד, בניגוד מוחלט לתפטיר שיצר את גוף הפרי, אשר יכול לחיות חודשים, שנים או עשרות שנים.
מחזור החיים של הפטרייה
פטריות הן סוג של אורגניזם פטרייתי בעל מחזור חיים בן שלושה שלבים הדומה לשלבים השונים של מחזור החיים של צמחים:
נבגים
נגבים הם תאי הרבייה של הפטרייה. בדומה לזרעים של צמח, הנבגים הם אלה הגורמים לצמיחת הפטריות על ידי “הנבטת” תפטיר חדש.
כמו זרעים הנובטים והופכים לצמחים או מתפתחים לעצים, נבגי הפטריות משוחררים מגוף הפרי של הפטרייה כאמצעי רבייה. בתנאים אידיאליים, נבגים יכולים לנבוט תוך מספר ימים בלבד. אולם, בדרך כלל התהליך לוקח בין שבועיים לשלושה. לאחר תחילת הנביטה, רשת חוטי התפטיר מתחילה להימתח ולגדול, תוך שהתפטיר מעכל את החומרים המזינים שבסביבתו (“המצע”) כאמצעי מחייה להמשך ההתפתחות שלו.
תפטיר
החלק החי באורגניזם הפטרייתי. התפטיר נראה כרשת מורכבת של חוטים דמויי שורש. התפטיר הוא החלק ה”צומח” העיקרי של הפטרייה.
התפטיר מורכב מאלפי חוטים עדינים שזורים זה בזה, בעובי דופן-תא אחד בלבד, עם תאים פעילים הממלאים תפקידים חשובים, כולל התגובה החיסונית של האורגניזם הפטרייתי. בעוד תפקידם של הנבגים הוא להנביט את התפטיר, וגופי הפרי מופיעים ונעלמים למטרות רבייה, התפטיר הינו שלב הקיום העיקרי במחזור החיים של הפטריות.
התפטיר הוא זה שתומך בצמיחת ה”פרח”, החלק שהגלוי של הפטרייה שמכונה “גוף הפרי”, במחזוריות עונתית או בתגובה לגירויים מהסביבה. התפטיר הוא כמו “צמח האם” בצמחים רב-שנתיים, שם ה”אמא” ממשיכה לחיות שנים רבות, בעוד שהפרח – או במקרה זה גוף הפרי – פורח עונתית ואז מת.
תַפטִיר. כמו כביש תת קרקעי, התפטיר מאפשר הובלה דינמית של גרעינים, אברונים ומיטוכונדריה. זהו האופן שבו התפטיר מתקשר עם המערכת האקולוגית הסובבת אותו. © ד”ר פטריק היקי, 2008.
גוף פרי
גוף הפרי הוא שלב הרבייה, המופיע ונעלם באופן זמני מספר פעמים במהלך חייו של האורגניזם הפטריית.
גוף הפרי הוא ה”פרי” של הפטרייה, שניתן לזהות בקלות מעל פני השטח. זהו החלק שאנו חושבים עליו בדרך כלל כאשר אנו חושבים על פטריה. כאמור, גוף הפרי מופיע בשלב הרבייה של הפטרייה, והוא החלק שמייצר את הנבגים. תהליך זה דומה לאופן שבו פרחים של צמחים – או הפירות שלהם – מייצרים אבקה או זרעים על מנת להתרבות ולהפיץ את המין. בדיוק כמו בפרחים ובפירות, גופי הפרי של הפטריות הם זמניים, אך מופיעים מחדש כחלק ממחזור החיים הכולל של הצמח, כל עוד מתקיימות הדרישות הסביבתיות.
אנטומיה של פטריות
מכיוון שרוב האנשים מזהים בקלות את גופי הפרי של הפטריות, בעוד שיש הרבה פחות מודעות לגבי התפטיר מחוץ למעגלי המיקולוגיה, קל לחברות תוספי הפטריות להדגיש את החשיבות של גוף הפרי כשהן משווקות את מוצריהן. באופן דומה, קל לאותן חברות לפסול את השימוש בתפטיר, ולעתים קרובות נשמעת הטענה באשר לתכולת הבטא-גלוקן (beta-glucan) הגבוהה המצאת בגופי הפרי. אבל האמת היא שגם התפטיר וגם גופי הפרי של הפטריות מכילים רכיבים בעלי המועילים לבריאות האדם.
פטריות ובטא-גלוקנים (beta-glucans)
חלק מהפעילות האימונולוגית המיוצרת על ידי תוספי המזון מבוססי תפטיר הפטריות נובעת מתכולת הבטא-גלוקן שבהם, אך יש גם מגוון רחב של פוליסכרידים (רב-סוכרים) ותרכובות ייחודיות אשר אחראיות על הפעלה וויסות של מערכת החיסון. הוצאת הבטא-גלוקנים והדגשתם כתרכובת הפעילה היחידה לא יכול להסביר את הכימיה המורכבת של הפורמולציות של תוספים המבוססים על תפטיר הפטריות.
התייחסות לבטא-גלוקנים כתרכובת הפעילה היחידה היא מטעה. המונח בטא-גלוכקן מתייחס לסיווג של תרכובות, אשר מבחינה מבנית מסווגים כפולימרים, עם מאות צורות וגדלים שונים של בטא-גלוקנים. חלק מאותם בטא-גלוקנים הם פעילים מבחינה ביולוגית, וחלק לא. הסיבה לכך היא שלכל קישור של סוכר הכולל פוליסכריד (רב-סוכר) מסוג בטא גלוקן יכולים להיות מספר משתנה של יחידות, המחוברות בנקודות שונות ליחידת הסוכר. לא ניתן לאפיין את המורכבות המבנית שלהם בשיטות המחקר הסטנדרטיות בהן, באופן פרדוקסלי, נעשה שימוש בתעשייה.
בנוסף, ניתן לראות שערכי הבטא-גלוקן המדווחים על ידי מספר מעבדות עצמאיות משתנים מאוד בין אותן מעבדות, גם כאשר מבוצעות בדיקות זהות בדגימות זהות. הבדיקות הנפוצות ביותר לקביעת תכולת הבטא-גלוקן יכולות לזהות רק בטא-גלוקנים מסיסים (מהולים בתוך חומר ממיס), כאשר הבטא-גלוקנים הבלתי מסיסים נותרים בלתי מזוהים. בטא-גלוקנים שונים במידת המסיסות שלהם בהתאם לגודלם, הפונקציונליות והאינטראקציה שלהם עם מולקולות אחרות. המסקנה המתבקשת היא שהשיטות בהם נוקטים כיום לביצוע בדיקות מעבדה לאיתור רמות בטא-גלוגן אינן אמינות.
זו הסיבה שאנחנו לא כוללים תוכן בטא גלוקן על התוויות שלנו. ציון אחוז על התוויות שלנו כאשר אנו יודעים שכל מתודולוגיה וכל מעבדה תניב תוצאה שונה תהיה מטעה את הצרכן. אין מתודולוגיה אחידה ומאומתת בתעשייה. זה גורם לנו להסס מלהעלות טענות כלשהן על תוויות המוצרים שלנו, והופך את כל רמות הבטא-גלוקן לכאורה הרשומות עבור כל מוצר פטריות למפוקפקות.
מעבר לבטא-גלוקן
מערכת החיסון שלנו מופעלת על ידי מרכיבים רבים הנמצאים בפטריות. בטא-גלוקנים הם רק משתנה אחד, אך ישנו מגוון רחב של תרכובות ביו-אקטיביות אחרות. רבות מהתרכובות עובדות בשיתוף פעולה ומביאות לשיפור הבריאות ואיכות החיים בהיבטים שונים. גישה זו, של השגת יעילות באמצעות ריבוי מרכיבים מקבלת תמיכה גם בספרות המדעית. רבים מהמרכיבים הפעילים הללו אינם מסיסים במים, כלומר לא ניתן להוציא אותם מהפטרייה בצורה של מיצוי באמצעות מים חמים. עם זאת, הכללת מרכיבים אלה בתוספים מגדילה את ההשפעה המועילה הכוללת. קבוצות אלו של מרכיבים משלימים הם הבסיס לקווי התוספים שלנו.
